מירי, אתם גם הכנסתם את זה בעמדה שלכם על שר הביטחון.

במסמך שהפצתם לנו שאין שום קריטריון מנחה לעניין התוויית שיקול דעתו של שר הביטחון.

אבל זה רלוונטי אולי גם פה, ב-ו'.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. מלבד הפסקת הפרסומות, שזה לא נושא הדיון, אז אני לא אתייחס לחבר הכנסת סעדה, אבל אני רוצה להגיד שאני רוצה פעם שנייה בשבועיים להסכים עם חבר הכנסת סעדה בנושא הגזרים או התעדוף בכל מקום שאנחנו צריכים לייצר למשרתי המילואים ולמשרתי צה"ל וכוחות הביטחון בכלל. אני הגעתי מוכנה לדיון על סעיפי הדיון, ל-49 ואחר כך להמשך על גיל הפטור, אבל התחושה שלי, ואני אומרת את זה לדעתי כל פעם שאני מתבטאת כאן, בסוף יהיה נוסח מאוד מאוד יעיל, ויבדקו את הנוכחות ככה והפיקוח יהיה ככה ומשרד החינוך יהיה ככה וצה"ל יגיד ככה, אבל הוא לא מועיל, הוא לא אפקטיבי בכלום. אני אומרת את הדברים כאמא לחיילת ואמא למי שעוד חודשיים יהיה חייל ואומרת את זה כמי שהייתה חיילת ושירתה בתפקיד מבצעי בשב"כ ואני אומרת את זה כאשת מילואימניק. בעלי ביום ראשון האחרון יצא לעוד סבב מילואים עם חטיבה מתמרנת ל-60 ימים. הם עכשיו באימון בצאלים והחל ממחר או מוחרתיים הם יתפסו גזרה והוא הולך לשם למרות שהוא בגיל הפטור כי אין מספיק חיילים והוא לא רוצה שהחברים שלו במילואים יישחקו, והוא רוצה, בגלל שלהם יש ילדים צעירים יותר, שהם יוכלו להגיע הביתה כשאנחנו איך שהוא מצליחים להתנהל, הילדים שלנו, כמו שאמרתי, קצת יותר בוגרים, משרתים בעצמם. ואנחנו נשב פה סעיף אחר סעיף ונשפר ונכניס תיקונים ותקנות ובסוף לא יהיו מספיק חיילים. החוק הזה, אדוני, לא יהיה אפקטיבי. אני חוששת שבעלי ואלפי החברים שלו במילואים יסיימו את הסבב הזה של 60ימים בסוף פברואר וייקראו פעם נוספת ב-2026, הם ייקראו לעוד 60 ימים או 90 ימים או 100 ימים, לפי הצורך הביטחוני, גם בשנה הבאה. ואני אגיד לך עוד משהו, יצא שאנחנו גם גרים ביישוב קו עימות בצפון ואני לא רוצה לחזור ל-6 באוקטובר. כשאני יוצאת בבוקר לפני שהבת הצעירה שלי עולה על האוטובוס הצהוב אני רוצה לראות את ג'יפ הסיור הצה"לי, אני לא רוצה יותר רק מצלמות, ואני רוצה לדעת שסוללת הארטילריה מימין מאוישת לגמרי וסוללת כיפת ברזל משמאל מאוישת לגמרי, ובשביל זה צריך חיילים. אז אנחנו יוצאים מהבית ומתגייסים בהמונינו. ואדוני, חבר הכנסת פרוש ואדוני חבר הכנסת אזולאי ואדוני חבר הכנסת יעקב אשר, חיכינו לכם ב-7 באוקטובר ולא הגעתם, אבל אנא אפשרו למי שלא לומד כן להגיע. אנחנו לא נימדד בסוף בחוק הזה על הפיקוח, על טביעת האצבע הביומטרית או לא, אנחנו נימדד אם נוכל להבטיח ביטחון לאזרחי ישראל ולמשק להתנהל, לאנשים, במקרה כמו בעלי אבל כמו באמת אלפים נוספים, להמשיך להחזיק את המשק, גם את המשפחות הפרטיות שלהם אבל גם את העולם הכלכלי בישראל ובכלל את מדינת ישראל כמדינה צומחת ומשגשגת.

תודה רבה, אדוני היו"ר. אני חושבת שאנחנו כל הזמן מפספסים, אנחנו מדברים על עשרות אלפי משתמטים, ושיהיו עוד הרבה בדרך. אני רוצה להזכיר שיש עשרות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים, הולכים ונשחקים, וזה הנתון המרכזי ובזה אנחנו צריכים לעסוק. עכשיו, אדוני, אתה תגיד שאני חוזרת על דברים שנאמרו, וראיתי שזה יוצר כאן נוחות. מה שחוזר זה צווי ה-8, זה זה שאנשים ממשיכים לעשות מילואים עוד ועוד. אני בספירה שלי פה בוועדה בכל דיון, היום אנחנו בחטיבת אלכסנדרוני ב-350 ימי מילואים בממוצע. מחר אני אגיד את זה בדיון פה, אנחנו נהיה ב-351 ימים. ואני אומרת אנחנו, כי זה חיילי המילואים, וזה בני ובנות הזוג, וזה הילדים וההורים של אותם מילואימניקים, והספירה נמשכת. והחוק הזה שעוסק ביעדים, ודיברנו פה עכשיו שעות מהבוקר על עמידה ברף הגיוס המינימלי, המשתמטים של הישיבות, אנחנו בכלל לא עוסקים בתוספת חיילים לצה״ל. ואני שואלת, האם אני חוזרת עכשיו לחברות שלי באלכסנדרוני, ואני יודעת להגיד להם שב-27 או ב-28 נעשה פחות מ-70 ימי מילואים? והתשובה אחרי הדיונים האלה היא לא, כי צרכי הביטחון שלנו לא הולכים להצטמצם. אנחנו נצטרך להיות גם בפרימטר וגם בלבנון וגם ברמת הגולן בואכה סוריה, וגם בשאר הגבולות שלנו ובים ובאוויר, ואנחנו נמשיך לעשות מילואים 70 ו-80 ימים ללא עצימות גבוהה יותר. והוועדה הזאת היא איננה ועדת חינוך שעוסקת במוסדות חינוך, היא ועדת חוץ וביטחון שצריכה לענות על צרכי מערכת הביטחון, ואנחנו לא עושים את זה. ואני מצטרפת לדרישה שהרמטכ״ל יגיע לכאן וידווח ויסביר, ואתם תראו שגם לי יהיו שאלות קשות לרמטכ״ל. אני לא את כל צרכי צה״ל מקבלת ואומרת ראה וקדש. גם לי יש משבר אמון עם צה״ל, אולי גדול משלכם. אני רוצה לשמוע את הדברים. סליחה שזה ככה יצא, אבל זה הדברים.

תודה לך.